שיר לשי מפיה

מתוך עֲלֵי ארַח
רבינדראנת טאגור

הַשֶׁמֶש מַפְצִיעָה מִבֵּין הֶעָבִים
בַּיום אֲשֶׁר שׂומָה עָלַי לָלֶכֶת.
וְהָרָקִיעַ צופֶה וּמִשְׁתָּאֶה אֶל הָאֲדָמָה
כְּפֶלֶא עִלָּאִי.

לְבָבִי נוּגֶה כִּי לא יֵדַע אֵי מִזֶּה בָּא קול
קורֵא לו.

הֲתָבִיא הָרוּח הַקַּלָּה אֶת לַחַש הָעולָם אֲשֶׁר
אֲנִי זונֵחַ עִם לַחַן דִּמְעותָיו
הַנָּמוג בַּדּוּמִיָה הָרְווּיָה שֶׁמֶש?
או אֶת נְשִׁימַת הָאִי אֲשֶׁר בַּיָם הָרָחוק
הָרוחֵץ בְּזִיו הַקַּיץ אֲשֶׁר לַפְּרָחִים הַמֻּפְלָאִים?