שי היה אדם מופלא.
בנוכחותו היה קסם,
קסם שניתן היה להרגיש בו באופן מובהק.
משהפך שי לנצח,
התחלתי לחפש את הפלא בכל מקום.
כמו מבקשת לי סימן חי,
שמקיים איתי שיח ער ומפרה,
אשר מקיים את האמונה האיתנה שלי,
שכל מקום בו נמצא פלא החיים-
הוא מקום בו נמצא שי.
שי שהוא פלא שהפך למיסתורין.


ליבי המבולבל והכמה
וזרועותיי החמות
כבר לא מחכות למגע אדם;
אלא לאותות,
לגשמי ברכה,
לרגעים הנושקים בין נצח וחיים.
הבזקים של חסד,
הפכו להיות קריצה.
חריץ של הצצה,
בין העולם הזה,
אל העולם שבא.


סיפור חיי שהוא סיפור מוסיקאלי,
מלווה בדמותו של שי,
חבר נצחי שלי.
השראה בחייו ובמותו.
אלבומי הראשון מוקדש לו.
והשפעתו עליי נמצאת בכל צליל שבוקע מגרוני.


יוסי ,נורית,
שניקי ,נגה ויודן.
שותפות גורל הפכה אותנו למשפחה.
אני אוהבת אתכם אהבת נצח ואתם בליבי תמיד.


ולסיום,
אשתף בסיפור קטן ואופייני :

לפני כמה ימים הופעתי באילת,
המארחים התעקשו להזמין אותי לריף הדולפינים לטיפול במים.
במהלך הטיפול ,בתוך המים יש רמקולים שמשמיעים מוסיקה…

אתם וודאי מנחשים מי ניגן לי מתחת למים………………
שי,
מתוך האלבום של נאגווה.


אוהבת תמיד.
שלכם.
מארינה.

פברואר 2014