מכתב מנורית
שי בני היקר
כבר שנתיים עברו מאז אותו בוקר נורא והזוי שבו מצאנו את אוהד ואסף עומדים המומים וכואבים בפתח ביתנו, מסרבים להאמין וממלמלים "העולם הפסיד". יוסי ואני, שרק קמנו באותו בוקר, לא הבנו עדיין שמעתה ועד יומנו האחרון כבר שום דבר לא יהיה אותו דבר, והכאב והשבר ילוו אותנו תמיד, בכל רגע ורגע, ובכל מקום, וחלק ממני מת איתך.
שנתיים שבהם רוב הזמן הייתי עסוקה בלחכות לך שתחזור מהפסטיבל בברזיל ואולי עוד רגע אתעורר ואבין סוף סוף שהכל היה רק חלום רע.
רק "קלרה", בת הזוג הנצחית שלך, כפי שנהגת לקרוא לצ'לו שלך, חזרה מיותמת מהמסע – עומדת לה בסלון, מתבוננת בנו, ותמיד עצובה, כמו עדות מתמדת לחסרונך. היא כנראה כבר יודעת שלעולם אצבעותיך הארוכות לא ינגנו עליה יותר. ורק אסף ניגש בשקט ומכוון אותה, כי הוא יודע שרק לו אתה מרשה לגעת בה.
מאז האסון, שי ילדי, אין יום ואין לילה ואין רגע שחסרונך לא מורגש. יוסי ואני תמיד מדברים עליך בהרבה געגוע וגאוה. נזכרים בך ומתגעגעים לחוכמה שלך, לחדות לשונך, להומור החד, ליושר הפנימי, ליכולת שלך לא לזייף בכלום, לכשרון העצום שניחנת בו, לזוית הראיה שהיתה רק שלך, מיוחדת, אמיתית ולעיתים אף כואבת. וכמובן למוזיקה שהיתה מנוגנת תמיד, מאז היית בן שלוש וחצי.
הרבה דברים השתנו מאז עזבת אותנו ונעלמת לבלי שוב מבלי שהספקנו להיפרד אפילו, ואנחנו מנסים מאז, מידי יום, למצוא נחמה.
יודן כבר אבא גאה לשני בנים מדהימים ואין לנו ספק שהיית נהנה מחברתם ומגידולם – אתה שכל כך אהבת ילדים וידעת תמיד לדבר אליהם בגובה העינים והם תמיד החזירו לך אהבה אמיתית והיו כרוכים אחריך.
שני מתפתחת ומצליחה בנגינה ובעיקר מתגעגעת אליך, ויוסי ואני מנסים להאחז בחיים ולעיתים אפילו מצליחים.
החברים המקסימים שלך תמיד מתקשרים, תמיד שומרים על קשר, תמיד מספרים עוד סיפור ועוד משהו שלא ידענו, ואנחנו כל כל שמחים בהם ובקשר המיוחד שנוצר איתם.
שי שלנו, אנחנו יודעים שאתה מלווה את חיינו ממקום משכנך, מתבונן בנו, שומר עלינו, חלק מאיתנו – ואנחנו פה כואבים ומתגעגעים עד אין קץ ומנסים למצוא את הדרך להמשיך לחיות בלעדיך ואיתך.
שי, היית לנו כמו כוכב זוהר, מתנה יקרה מפז, מתנה קצרת מועד ומיוחדת במינה שאותה, משפחתך וכל אוהביך וחבריך ננצור לעד.
מסתורין החיים והמוות חזקים ממני. נלקחת מאיתנו בחטף עוד לפני שהספקת להקים משפחה, עוד לפני שנולדו לך ילדים, עוד לפני שהתגשמו כל החלומות שלך, עוד לפני שפרצת את כל הגבולות עם המוזיקה שכל כך אהבת, עוד לפני שהגשמת את כל מה שתכננת.
אני מתפללת בשבילך ומבקשת שתתפלל גם בשבילי ובשביל כולנו פה. אולי עכשיו היכולות שלך גדולות יותר וחובקות את היקום כולו.
אנא עזור לי למצוא נחמה ושקט בנפשי הפצועה והכואבת ודע כי תחיה בליבנו לעד.
אמא נורית