התקליטן
גבר במדים הדומים למדי אס.אס עומד ליד גרמופון ישן, דרגת סמל. ברקע צריפים גדולים , בוץ ואנשים רבים הולכים הלוך ושוב. הצילום בחום-לבן (כמו שחור לבן אבל דהוי). הסמל שם תקליט על הגרמופון ומתחילים לשמוע ואגנר ברקע. המוזיקה נמשכת כמה שניות ואז מגיע בריצה אל הסמל קצין. הקצין לבוש באותם בגדים אבל הם מהודרים יותר.
הקצין: מה זה התקליט הזה? זה נראה לך מתאים לאווירה?
הסמל: כן המפקד, חשבתי שזה מתאים ככה לצ'ילאאוט.
הקצין: לא, לא, זה ממש גרוע, אף אחד לא רוקד. מה עוד יש לך?
הסמל: מוציא ערימת תקליטים ממתחת לגרמופון ומתחיל לדפדף בהם. עטיפת התקליט הקדמית מופנת למצלמה ואנחנו רואים את התקליטים: בוב מארלי, סאטרדי נייט פיבר של הביג'יז, אלויס, סרג'נט פפרס, גואה טרנס.
הקצין: תוך כדי שהסמל מדפדף בתקליטים מוציא מכשיר קשר מירס קטן וקורא בו: "מייג'ור גונתר, מייג'ור גונתר, כדאי שתגיע לכאן מייד".
אחרי כמה שניות מגיע בריצה קצין בכיר אף יותר, נושא איתו על מעיין מגש עם גלגלים (כמו של דיילים במטוס) שני פטיפונים חדשים, לוח קונטרול ואורגן אורות. הוא מחבר את הקונטרול לאיזה חוט חשמל שעובר שם ושם טרנס.
הקצין והמייג'ור מרימים 2 זוגות אוזניות גדולות, שמים אותם על אוזן אחת ומתחילים לרקוד בפוזת דיג'יי.
הקצין מדליק סיגריה.
פתאום מגיח מאחורה איש צנום וקטן, לבוש בבגדי אסיר, חלוק פסים שחור לבן וכובע, הפנים שלו מלוכלכות בבוץ.
האסיר: "סליחה, אפשר טיפה להחליש את הבאסים ליד צריף 4? אנחנו לא שומעים את עצמנו מדברים".