זה סיפור על גמל שהיה בגמילה
וגמל בליבו להיות לובש הגלימה
אז ליגמו לגימה לגמל שניגמל
ואגמול לכולכם וגם לו – לגמל

סיפורנו מתחיל במדבר הגדול
עם קלישאות מוכרות על שמש וחול
עם נווד – מעוות, אלים ודוחה
וגמל מתוסכל, עלוב ונרפה

וכך הם הלכו בשממת החולות
הלכו כבר משחר כל הדורות
זה לצד זה, שליט – ונשלט
בחול האינסוף, ובלי נפש כמעט

עד שרגע אחד, בסתם יום של חול
לגמלינו נמאס, ונמאס בגדול !
נמאס מללכת בלי יעד ברור
נמאס לציית לנווד הארור

כן, גמלינו החליט לעשות מעשה
כי גלום בגמל – יותר מן הנראה
וברגע אחד של נונשרלנטיות גמלית
הוא בעט בנווד, ושם פעמיו דרומית (או שמא צפונית ?)