להלן שלושה פרקים ראשונים של מיני סיטקום שכתבתי פעם. מיני סיטקום זו תוכנית בתוך תוכנית, שאורכה כל פעם הוא כמה דקות בלבד. הסדרה נקראת "אשתי הערבי".
הסדרה היא משפחתית, ישנן שתי דמויות עיקריות- גבר ואישה שהם בני זוג, ובנוסף שתי דמויות משניות – שני ילדיהם, בן ובת.
הסיפור בקצרה: האישה היא פולניה סטנדרטית מן הסוג הגרוע ביותר. לילה אחד היא הופכת לגבר ערבי משופם וחסון עם כאפיה. היא אינה יודעת מה גרם לכך וגם בעלה ההיסטרי שמנסה לתפוס שליטה ללא הצלחה אינו יודע. העניין הוא שלגבר הערבי עדיין יש את קולה של האישה, כלומר הוא מדובב (באופן גרוע במיוחד) ע"י קולה של האישה.
כאמור אלה רק שלושה פרקים ראשונים, אפשר לפתח ולהוסיף דמויות ולגרוע דמויות ולמחוק ולזרוק.

פרק 1

שיר פתיחה קצר.
תמונת הפתיחה של המיני-סיטקום: תמונה משפחתית מחוייכת של כל בני המשפחה בפוזה של סדרת קיטש אמריקאית.
כתובית: פרק 1.
כתובית: תקציר הפרקים הקודמים:
כתובית: (מסגרת ריקה)
לילה. חדר שינה של בני זוג. השניים מתכוננים לשינה.
אישה: לא היום, כואב לי הראש.
גבר: בחייך, זה לא ייקח הרבה זמן.
אישה: יש לי מיגרנה.
גבר: אולי תיקחי כדור?
אישה: עזוב, בוא נלך לישון.
גבר: אז מחר…?
אישה: מחר. מחר.
השניים מסתובבים גב אל גב.

בוקר. אותו חדר שינה. השניים ישנים.
הגבר מתעורר לאיטו, מפהק ומתמתח.
בעוד עיניו עצומות הוא מסתובב אל זוגתו, כורך את ידיו סביבה ומחבק אותה.
הוא פוקח את עיניו ופולט צווחה.
כעת אנחנו רואים שהוא מחבק גבר ערבי משופם עם כאפייה.
האישה (הערבי) מתעוררת.
אישה: (דיבוב) בוקר טוב חמוד. מה השעה?
גבר: מהה.. ההה. .אאא. א… אא.. (מצביע עליה ומגמגם)
אישה: הילדים כבר קמו?
גבר: מהה.. ההה. .אאא. א… אא.. (כנ"ל)
אישה: שאני אכין ארוחת בוקר?
גבר: מה, מה, מי, מי ???
אישה: ישנוני, אני רואה שעוד לא התעוררת.
היא מתקרבת לנשק אותו. הוא מתכווץ במקומו. היא קמה ויוצאת לחדר הסמוך (אמבטיה)
נשמעת צווחה. הבעל מהנהן באימה.
היא פורצת בחזרה לחדר.
אישה: ג'וק!! ענק!!
גבר: מה?!
אישה: איכס!
הגבר היסטרי.
גבר: תירגעי! תירגעי!! הכל בסדר. הכל תחת שליטה. בלי פאניקה! בלי פאניקה !!!!
האישה מתקרבת וסוטרת לו.
אישה: (רגועה) זה רק ג'וק.
מצביע עליה.
בעל: ערבי.
אישה: לא, זה ג'וק רגיל.
בעל: את, את.
אישה: אני ג'וק?

שיר סיום קצר.

פרק 2

שקופית: "תקציר הפרקים הקודמים."
מוקרן קטע קצר מהפרק הקודם בו מסתובב הבעל במיטה ומגלה שאשתו הפכה לערבי.

מטבח בבית המשפחה. שני הילדים יושבים לשולחן ורבים ביניהם. הבעל נכנס מוטרד, מתעלם מהילדים. הם ממשיכים לריב. הוא שותה מים, מנסה להירגע.
נכנסת האישה/הערבי. הילדים צורחים ומתחבאים מתחת לשולחן.
אישה: בוקר טוב!
הילדים יוצאים לאט מתחת לשולחן.
בעל: (מצביע עליה) אמא…אמא…
אישה: (חושבת שזה משחק, מצביעה עליו) אבא, אבא.
ילד: אבא, למה אמא נראית כמו-
בעל: שוקו!
ילד: מה?
בעל: אתה רוצה שוקו?
ילד: אבל אמא-
בעל: יופי!
ילדה: אבא?
בעל: (תוך כדי הכנת השוקו) כן, חמודה?
ילדה: למה אמא נראית כמו-
בעל: קורנפלקס?
ילדה: לא, היא נראית כמו-
בעל: שקט!!
אישה: (לילד) חמוד, מה אתה רוצה בסנדביץ'?
ילד: חומוס.
בעל: לא חומוס.
ילד: אז לבנה.
אישה: אני אכין סלט.
בעל: סלט ערבי?
אישה: ערבי?
ילדה: אמא.
אישה: כן?
ילדה: ערבי.
אישה: בסדר, אם כולם רוצים ערבי, אני אכין סלט ערבי.
הילדים חוזרים לריב.
אישה: חמודי, הלילה מחכה לך הפתעה…
בעל: את לא מרגישה קצת, אה…
אישה: מה?
בעל: מוזר.
אישה: מוזר?
בעל: לא כואב לך שום דבר?
אישה: האמת שאני מרגישה מצוין, אני ממש בנאדם חדש…
בעל: כן, אבל-
אישה: (נוהמת עליו כמו חתלתולה) אררר….
בעל: אה…הערב אני אהיה עסוק.
אישה: עסוק! עסוק מאוד…!
בעל: לא, באמת. יש לי… מילואים.
אישה: מילואים? אתה משוחרר כבר חמש שנים.
בעל: מילואים- לא, אני פוגש חבר מהמילואים.
אישה: חבר?
בעל: כן, אני פוגש את דוד מהמילואים.
אישה: דוד מת לפני שנה וחצי.
בעל: אה, נכון.
אישה: מה נכון?
בעל: אני קצת לחוץ מהעבודה.
אישה: אבל אתה מובטל.
בעל: זהו. כן. בדיוק. מזה אני לחוץ.
אישה: טוב, בסדר, אז לא בערב.
בעל: יופי, יופי, מצוין.
אישה: אפשר עכשיו. (נוהמת לעברו קלות)
בעל: אאא… נוט אינפרונט אוף דה צ'ילדרן.
אישה מתקרבת לעברו בנהמות, דוחקת אותו לפינת המטבח. משקפיו נופלות.
בעל: לא היום, כואב לי הראש.
אישה: בחייך, זה לא ייקח הרבה זמן.
בעל: יש לי מיגרנה.
אישה: אולי תיקח כדור?
בעל: תעזבי, את מאחרת לעבודה.
אישה: אז מחר…
בעל: מחר. מחר.

פרק 3

שקופית: "תקציר הפרקים הקודמים."
קטע קצרצר משני הפרקים הקודמים.

הבעל נכנס הביתה. האישה בגבה למצלמה, יושבת על הרצפה (ישיבה מזרחית).
בעל: (לא מבחין בה) צילה?
אישה: היי, חמוד.
בעל: מה את עושה?
כעת אנחנו רואים שהיא עסוקה בפירוק מכשיר רדיו: מחברת חוטים וסוללות באופן חשוד.
אישה: (קמה) אני לא יודעת, פתאום הרגשתי מין צורך כזה ל- יש עליך פלאפון?
בעל: (נבהל, מפיל את צרור המפתחות שבידו) מה, אה…?
האישה מתכופפת להרים את המפתחות ורוכנת לעברם כמו בתפילה מוסלמית. היא מזדקפת כדי להשיב לו את הצרור, אך ברגע האחרון שומטת אותו.
אישה: אופס! אני ארים.
חוזרת על הפעולה הנ"ל, שומטת שוב את הצרור.
אישה: אופס! נפל! אני ארים!
האישה שוב מתכופפת.
בעל: (בפאניקה) אני..אה.. הולך להכין קפה. (מתחיל לצאת)
אישה: בשבילי שחור.
עם הל. (הבעל יוצא)
(צועקת אחריו) על הכיף-כפאק
הבעל נכנס לחדר השני. מרים את הטלפון, מחייג ומדבר בלחש לשפופרת.
בעל: הלו, משטרה? זה מקרה חירום! (מאזין)
אני רגוע, אני רגוע. זה בקשר לאשתי- היא ערבי. (מאזין)
הלו? משטרה? למה את צוחקת? יש לה כאפייה! (מאזין)
מי משוגע? אני? אבל אשתי ערבי. הלו! הלו? (מנתק)
הוא מסתובב, אשתו עומדת מאחוריו. הוא פולט צווחה.
אישה: חמוד, עם מי דיברת?
בעל: עם דוד.
אישה: שמת?
בעל: כן.
לא!
אישה: בוא נעשה עוד ילד.
בעל: בסדר.
מה?! למה?
אישה: יש לנו נורא מעט.
בעל: אבל…אבל…איך נקרא לו?
אישה: אני חשבתי על מוחמד.
בעל: שם..אה..קליט.
אישה: (מתקרבת אליו) אתה יודע איך באים ילדים לעולם?
בעל: אה..שכחתי.
אישה: אני אזכיר לך! (סוגרת עליו)
בעל: לא היום, כואב לי הראש.
אישה: בחייך, זה לא ייקח הרבה זמן.
בעל: יש לי מיגרנה.
אישה: אולי תיקח כדור?
בעל: תעזבי, בואי נלך לישון.
אישה: אז מחר…
בעל: מחר. מחר.