ערב זה חשוב לנו מאוד
התלבטנו הרבה מה עושים בערב שכזה אחרי 4 שנים בלי שי, והבנו לבסוף שעצם ההתכנסות סביב הזכרון והגעגוע לשי היא שמביאה אותו הערב לחיינו בסוג של נוכחות.

הערב שי בא לבקר את כולנו !
אנחנו מתרגשים כל פעם מחדש מעצם הידיעה ששי, בחייו הקצרים ובדרכו המיוחדת והשקטה, נגע בכל כך הרבה אנשים.
ההבנה שהזכרון והגעגוע לשי גורם לאנשים צעירים ומוכשרים להמשיך וליצור מתוך מקום של השראה, מביא לנו הנאה ונחמה גדולה.
הידיעה שכל כך הרבה אנשים זוכרים את שי בכל קצוות תבל, נותנת לנו סוג של אשליה שהוא לא באמת מת, והוא ממשיך ללות את כולנו, את כל אוהביו ומוקיריו לאורך חיינו בסוג של ליווי, כמו צל שנעלם מעינינו.
אחד הכשרונות הבולטים של שי מלבד הכשרון לצלילים ומילים (או כמו שהוא נהג להגיד "אני עכשיו סתם משחק עם הצלילים"), היה לבחור סביבו אנשים מוכשרים, מיוחדים ויוצרים בכל התחומים ולבנות עם כל אחד מהם מערכת יחסים מיוחדת שהיא רק שלהם. שיש לה אפילו קודים ושפה מיוחדת משלהם.
אסף אמר לי לאחרונה שאם הדבר היה תלוי בשי, והיינו שואלים אותו איך הוא היה רוצה לציין את לכתו / עזיבתו, הוא היה אומר לכולנו "יאללה תתפשטו והכנסו איתי לים לשחיה לילית" כפי שנהג בימי הולדתו האחרונים. כיוון שחורף עכשיו, נצטרך לעשות את זה פה, באולם החמים והנעים בערב זה – ערב של געגוע אין-סופי – עם הרבה שמחה ומוזיקה.

אני רצה לסיים במשפט מתוך שיר של רחל:
רק המתים לא ימותו עוד
והם הופכים עם עבור הזמן
לירושה בידינו

וזו הירושה שלך – שי – לכולנו "לבחור בטוב, לבחור באהבה, לבחור ביצירה…"

או כמו שכתבה רחל:
ברית אמת היא לנו, קשר לא נפרד
רק אשר אבד לי – קניני לעד
(מתוך השיר מתי)


ושוב תודה לכולם על האהבה והנוכחות התומכת בחיינו.
אמא – נורית