מחזוריות השנה אצלי שונה מאוד. השנה לא מתחילה ב-1 לינואר או ב- 1 לספטמבר כמו אצל כולם, אלא מתחילה ב- 25 לפברואר. משם אני מתחילה לספור ושם לגבי השעון נעצר ומתחיל משם מניין חדש של זמן.

השנה זו השנה השביעית למותו של שי ושאלתי את עצמי מה משמעות שנה זו לגבינו.

לפי היהדות השנה השביעית היא שנת שמיטה ויש לה משמעות מיוחדת. שאלתי את עצמי מה אני מוכנה ויכולה לשמוט עכשיו ? את הנוכחות של שי בחיינו אני לא רוצה לשמוט. את המהות כמובן שלא. את הגעגועים גם לא, אז אולי את העצב והכאב שייהפך להשלמה ולסגירת מעגל מסוימת של קבלת הגורל, להשלמה עם מצב שאי אפשר לשנותו. את העצב אני מוכנה להשמיט ולבחור בחיים.

לפי היהדות בשנת שמיטה עלינו להבין ששום דבר לא באמת שייך לנו, אפילו לא הילדים שלנו, ואולי זה הזמן המתאים להיזכר ולא להיעצב, להישאר במהות הפנימית של שי, בצו נשמתו שאיתו הגיע לכאן ואיתו גם עזב אותנו.

הערב הזה חשוב לנו כמשפחה מאוד. הנוכחות של האנשים פה מאוד נוגעת לנו והערב פתוח תמיד למי שהכיר את שי וגם לאלה שלא הכירו אותו בחייו ורק אחרי מותו פגשו בו ורצו להכיר את נוכחותו ואישיותו קצרת השנים – וערב זה עוזר לחשוף אותה.

מה ניתן לכתוב או לומר שלא נכתב ונאמר כבר… אבל בכל זאת, השנה היתה גם מאוד מוזרה עבורי. מין סוג של חילופי מקומות בסדר הקיים. שני, בתי הצעירה מבין 3 ילדי פתאום כבר יותר גדולה ממך. קשה לי להפנים את העובדה ששני כבר יותר גדולה משי. האחות הקטנה גדולה מאחיה הגדול וזה קרה השנה. למרות שבתמונות אתה תמיד נראה גדול ממנה – נשארת בגילך וכולנו פה גדלנו, התבגרנו, השתנינו, תינוקות הגיעו לעולם והחיים ממשיכים, ואתה נשארת צעיר לנצח.

בעוד מספר ימים שני נוסעת לברזיל לראות את אותו מקום מופלא וקסום בו הכל קרה. לראות ולהרגיש ולחוות את המקום שכינית גן עדן, ואולי זה גם סוג של סגירת מעגל עם ברזיל שכל כך אהבת – הארץ מלאת השמחה והמוזיקה שגרמה לנו לאסון ולעצב כל כך עמוק.

מה שמעניין אותנו תמיד היא סיבת המוות הישירה שלך אבל מה שבאמת מצריך התבוננות היא מה היתה "התפאורה" מסביב. מה היה שם בתסריט של סיום החיים. מה היה ברגעים של קסם ושלווה וחיבור לטבע ולמוזיקה. מצב של התרוממות רוח, אהבת החיים והאדם והרבה הודיה.

כל זה קרה בפורים בחודש אדר שמביא איתו את מושג ההיפוך, הכל קרה דווקא בחג הכי שמח בשנה – סוג של הומור שכזה…

הערב הזה מוקדש ליצירה ולמוזיקה. נשלב בו קטעים שונים של שי, של כתיבה ונגינה. קטעי הכתיבה נאספו מתוך פיסות ניר ומחברות ישנות שבהן שי שירבט מילים, ניסה לכתוב, ולא תמיד סיים.

ננסה בערב הזה להביא צדדים שונים של אישיותו, רציניים ומצחיקים, כדי שתתקבל תמונה שלמה עד כמה שאפשר.

אנחנו בחרנו לזכור אותך דרך המוזיקה כי זו הדרך בשבילנו לתקשר איתך ולזכור אותך ולתת לך נוכחות בחיינו.